×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות ל׳.גמרא
;?!
אָ
פרק ד – שבועת העדות
מתני׳מַתְנִיתִין: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְּנָשִׁים בִּרְחוֹקִין וְלֹא בִּקְרוֹבִין בִּכְשֵׁרִין וְלֹא בִּפְסוּלִין וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּרְאוּיִן לְהָעִיד. בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי ב״דבֵּית דִּין מִפִּי עַצְמוֹ וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵין חַיָּיבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן בב״דבְּבֵית דִּין דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אבֵּין מִפִּי עַצְמוֹ וּבֵין מִפִּי אֲחֵרִים אֵינָן חַיָּיבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן בב״דבְּבֵית דִּין. וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת וְאֵינָן חַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתָהּ וּמָה הֵן חַיָּיבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה קׇרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.:ב גמ׳גְּמָרָא: מְנָהָנֵי מִילֵּי דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן {דברים י״ט:י״ז} וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר.ג אַתָּה אוֹמֵר בְּעֵדִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעֲלֵי דִינִין כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {דברים י״ט:י״ז} אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב הֲרֵי בַּעֲלֵי דִינִין אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {דברים י״ט:י״ז} שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים.ו מַאי אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר וְכִי תֵּימָא מִדְּלָא כְּתִב וַאֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב כּוּלֵּיהּ קְרָא בְּבַעֲלֵי דִינִין מִשְׁתַּעֵי נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. תַּנְיָא אִידַּךְ וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בְּעֵדִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעֲלֵי דִינִין אָמְרַתְּ וְכִי שְׁנַיִם בָּאִים לְדִין שְׁלֹשָׁה אֵין בָּאִין לָדִין וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. מַאי אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר וְכִי תֵּימָא בְּתוֹבֵעַ וְנִתְבָּע קָא מִשְׁתַּעֵי קְרָא נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. תַּנְיָא אִידַּךְ וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בְּעֵדִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעֲלֵי דִינִין אָמְרַתְּ וְכִי אֲנָשִׁים בָּאִין לַדִּין נָשִׁים אֵין בָּאוֹת לַדִּין וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. מַאי אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר וְכִי תֵּימָא אִשָּׁה לָאו אוֹרְחַהּ מִשּׁוּם {תהלים מ״ה:י״ד} כׇּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה נֶאֱמַר כָּאן שְׁנֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵי מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים מִצְוָה לְבַעֲלֵי דִינִין שֶׁיַּעַמְדוּ אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם רָצוּ לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶם מוֹשִׁיבִין אֵיזֶהוּ אָסוּר שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב אֶחָד מְדַבֵּר כׇּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא י״ט:ט״ו} בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד אֶחָד מְדַבֵּר כׇּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵּר דְּבָרֶיךָ ד״אדָּבָר אַחֵר בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵירְךָ לְכַף זְכוּת.ה תָּנֵי רַב יוֹסֵף בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ עִם שֶׁאִתְּךָ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת הִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ יָפֶה.י רַב עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי הֲוָה לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן שְׁלַח לֵיהּ רַב יוֹסֵף עוּלָּא חֲבֵרֵנוּ עָמִית בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת אָמַר לְמַאי שְׁלַח לִי לְחַנּוֹפֵי לֵיהּ הֲדַר אָמַר לְמִישְׁרֵא בְּתִיגְרֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
פרק ד
א משנה שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים, ברחוקין בבעלי דין שאין קרבת משפחה ביניהם, ולא בקרובין, בכשרין לעדות ולא בפסולין לעדות מחמת עבירה, ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד. ונוהגת שבועה זו בפני בית דין ושלא בפני בית דין, כאשר העד נשבע מפי עצמו שאינו יודע בעדות. ואולם מפי אחרים, אם אחרים משביעים אותם — אין חייבין העדים משום שבועת העדות, אלא עד שיכפרו בהן בשבועה בבית דין, דברי ר׳ מאיר. וחכמים אומרים: בין שנשבע העד מפי עצמו ובין מפי אחריםאינן חייבין עד שיכפרו בהן בעלי הדין בבית דין. וחייבין על זדון השבועה הזו, ועל שגגתה עם זדון העדות שאינם יודעים את פרטי ההלכה בענין שבועה זו, אבל יודעים הם שהם מעידים שקר. אבל אינן חייבין על שגגתה הגמורה, כשסבורים שבאמת אינם יודעים את העדות. ומה הן חייבין על זדון השבועה? קרבן עולה ויורד. ב גמרא אמרנו במשנה שאין שבועת העדות נוהגת בנשים משום שאינן ראויות להעיד. ושואלים מנהני מילי [מנין הדברים הללו] שנשים אינן מעידות? דתנו רבנן [ששנו חכמים]: ״כי יקום עד חמס באיש... ועמדו שני האנשים״ (דברים יט, יב)בעדים הכתוב מדבר, ולמדים מכאן: אנשים דוקא מעידים ולא נשים. ודנים בדבר: אתה אומר: בעדים מדובר, או אינו אלא בבעלי דינין? כשהוא אומר בהמשך הכתוב: ״אשר להם הריב״ (דברים יט, יב)הרי בעלי דינין אמור בכתוב, הא מה אני מקיים במה יש להעמיד את הכתוב ״ועמדו שני האנשים״? בעדים הכתוב מדבר. ואם נפשך לומר ולטעון כנגד זה, אביא לך ראיה אחרת: נאמר כאן ״שני האנשים״ ונאמר להלן ״שני״ — ״על פי שני עדים״ (דברים יט, טו), מה להלן מדובר בעדים, אף כאן מדובר בעדים. ושואלים: מאי [מה] פירוש ״אם נפשך לומר״? מה היתה הטענה שאפשר היה לטעון? ומסבירים: כך היתה הטענה, וכי תימא [ואם תאמר]: ממה שלא כתב המקרא ״ועמדו שני האנשים ואשר להם הריב״, לומר שמכאן מתחיל הכתוב לדבר בבעלי הדין, אם כן אפשר לפרש כוליה קרא [כל המקרא] בבעלי דינין משתעי [מדבר], על כן מביאים ראיה אחרת: נאמר כאן ״שני״ ונאמר להלן ״שני״, מה להלן מדובר בעדים, אף כאן בעדים. תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת] בענין זה: ״ועמדו שני האנשים״בעדים הכתוב מדבר. ויש לדון: אתה אומר: בעדים, או אינו אלא בבעלי דינין? על כך יש לתמוה: אמרת [אומר אתה כך]? אם כן מדוע מדובר בשנים? וכי שנים באים לדין, שלשה אין באין לדין?! ואם נפשך לומר כנגד טענה זו, אפשר להביא ראיה אחרת: נאמר כאן ״שני״ ונאמר להלן ״שני״, מה להלן בעדים, אף כאן בעדים. ושואלים: מאי [מה] עניינו של ״אם נפשך לומר״? מה היתה הטענה שאפשר היה לטעון? ומסבירים, וכי תימא [ואם תאמר]: בתובע ונתבע קא משתעי קרא [מדבר המקרא], שהכוונה היא פה לשני הצדדים המתדיינים בדין, אף שיכול להיות שיהיו אנשים מרובים בכל צד, על כן מביאים ראיה אחרת: נאמר כאן ״שני״ ונאמר להלן ״שני״, מה להלן מדובר בעדים, אף כאן בעדים. תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת] בענין זה: ״ועמדו שני האנשים״בעדים הכתוב מדבר. אתה אומר: בעדים, או אינו אלא בבעלי דינין? אמרת? וכי אנשים באין לדין, נשים אין באות לדין? ואם נפשך לומר, נאמר כאן ״שני״ ונאמר להלן ״שני״, מה להלן בעדים, אף כאן בעדים. ושואלים: מאי [מהי] הטענה שאפשר היה לטען שרמז לה ב״אם נפשך לומר״? ומסבירים, וכי תימא [ואם תאמר]: אשה לאו אורחה [אין דרכה] ללכת לבית דין, משום ״כל כבודה בת מלך פנימה״ (תהלים מה, יד), שאין דרכן של נשים ללכת למקום ציבורי להתבזות בבית הדין, ואפשר היה לומר שהכתוב מדבר בהווה, שסתם מתדיינים הם גברים, ואין הכוונה כאן למעט נשים מעדות. על כן מביאים ראיה אחרת: נאמר כאן ״שני״ ונאמר להלן ״שני״, מה להלן בעדים, אף כאן בעדים. ג ומביאים דרשה נוספת בפסוק שדנו בו. תנו רבנן [שנו חכמים]: ״ועמדו שני האנשים״מצוה לבעלי דינין שיעמדו בזמן הדיונים בעניינם. אמר ר׳ יהודה: שמעתי, שאם רצו בית הדין להושיב את שניהםמושיבין, איזהו דבר שאסור לעשות? שלא יהא אחד מבעלי הדין עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו הדיין: ״קצר דבריך״. וכיוצא בזה תנו רבנן [שנו חכמים]: נאמר ״בצדק תשפט עמיתך״ (ויקרא יט, טו)שלא יהא אחד מבעלי הדין יושב ואחד עומד, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו: ״קצר דבריך״. דבר אחר: ״בצדק תשפט עמיתך״הוי דן את חבירך לכף זכות, שתנסה למצוא לו ככל האפשר הצדקה כאשר אתה שופט אותו בליבך. תני [שנה] רב יוסף על פסוק זה: ״בצדק תשפט עמיתך״ — ״עמיתך״ פירושו: עם זה שהוא אתך בקיום תורה ובמצות, השתדל לדונו יפה, כמבואר להלן. מסופר, רב עולא בריה [בנו] של רב עילאי הוה ליה דינא קמיה [היה לו דין לפני] רב נחמן, שלח ליה [לו] רב יוסף מכתב לרב נחמן: עולא חברנו, עמית בתורה ובמצות כלומר, שהוא אחד מאלה שאפשר לקרוא לו ״עמיתך״. אמר רב נחמן: למאי [למה] שלח לי? האם כדי לחנופי ליה [להחניף לו]? הרי דין צריך להיות דין אמת וצדק! הדר [חזר] ואמר: לא לשם כך התכוון, אלא למישרא בתיגריה [לפתוח בדינו] שאם יבואו לפני דינים נוספים צריך להקדים את דינו מפני כבוד התורה.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144